ראיון עם בעל המנגן – הרב אביש ברודט
רקידה של הרגלים לא שיר של הלב
קולו הערב של ר' אביש ברודט, מוכר לכל שוחרי הנגינה היהודית האמיתית. בתוך בליל הקולות הצורמים מבחינה יהודית, החורקים, המנסרים את הענף עליו אנחנו יושבים, הקול שלו והשירים שהוא שר, פורטים על מיתרי הלב. בעקרון של בעל מנגן חם, הוא אינו מופיע בבמות ובמופעים. הוא מכבד את ה' מגרונו. ה"רגש" היהודי .כך גם שמם של אוספי הנגינות שלו, בוקע מהיכל הנשמות שלנו. החיקוי של תרבות זרה והסכנה הכרוכה בכך, טורדים את מנוחתו. לכן גם מי שאינו מקשיב למוסיקה בדרך כלל, כדאי שיטה אוזן לדברים הנוקבים שהוא אומר. ישנה חשיבות רבה, דווקא כמי שנמצא מצידו השני של המיקרופון, למנגינה הרעיונית שלו. צליל יהודי מכוון. תווים כדרבנות:
מה הסכנה של המוסיקה המכונה כיום "מוסיקה חסידית" ?
שמעתי מאחד מגדולי תלמידי החכמים שבדור, שהגלות של דורנו זו הגלות של "נהיה ככל העמים". בכל דור ריחפה סכנה רוחנית על העם. היו דורות של ע''ז בכל מיני אצטלות, היו דורות של בעיות אחרות. בעית ''נהיה ככל העמים'' של דורינו, זהו הארס של המשכילים שעדיין מפעפע. הם רצו להדמות לנוכרים - יהודי בביתך ואדם בצאתך. אפילו לטמפל שלהם ניסו לשוות מראה של בית תיפלה, ר"ל. בכל דור זה התבטא באופן אחר, לבש מלבוש שונה. בעבר זו היתה האינטלקטואליות המדומה, כשניסו להידמות לגוי המשכיל, לאיש המערב. היום זו הבעיה של ה''תרבות'', תרבות המערב. מיהם חלוצי "התרבות המערבית" בכל תחומי תעשית הבידור ? יהודים ! נהיה ככל העמים – בכל התחומים, וישראל כשהם יורדים...אבל אצל יהודים יראי ה', לא מנסים להדמות לגוים כדוגמת העובדות שאתה מציין ... נכון, אבל זה בהחלט חודר. רוחותיו הרעות של הרחוב, מנשבות לדאבון לב גם בתוך מחננו. לכל דבר זר, מנסים להלביש כיפה. מחפשים כל דבר שלא שייך ליהודים, ומבקשים להחדירו באופן כשר. וזה בולט מאוד במוסיקה זוהי מוסיקה זרה, אפילו אם מצמידים לה מילים מהמקורות. ויש כאלה שכן צמחו בתוכנו, חלקם חניכי ישיבות, והם עושים מוסיקה זרה. הרי הנזקים הם אדירים.
האם תוכל להמחיש את הנזק ?
בוודאי. בבית הכנסת שבו אני מתפלל בארה"ב, אנחנו מקרבים חבורות "נושרים". הם זקוקים לחום רב, ולכן אנחנו מאמצים אותם. ישנם מתנדבים שמחלקים להם חמין ומשקה, אומרים בפניהם דברי תורה, ובמקביל בקשו ממני לשיר להם מעט. איזה שיר הם מבקשים ? ''תשמיע לנו את אבינו מלכנו'' - במנגינה המוכרת, הישנה, העדינה. כי המוסיקה הזו מדברת אל הלב, גם כשהמעטה החיצוני של הלב התעבה מקליפתו הקשה של הרחוב. כאשר שוחחתי עם נערים אלה והתענינתי - כיצד הם הידרדרו, שמעתי סיבות שונות, רבות ומגוונות. אולם אחת הסיבות שחזרה על עצמה ברבים מהמקרים, היתה מפתיעה - גם אם אותי היא לא הפתיעה : זה התחיל ב''מוסיקה החסידית'' ! הם הלכו לקונצרטים. במציאות : אין אפשרות לשמור על כללי ההפרדה. זה בלתי אפשרי, גם אם מקומות הישיבה בשעת המופע, נפרדים. אבל גם המוסיקה עצמה, על צליליה הרחוביים, היו הדחיפה הראשונה לעבר הרחוב. מדובר בבחורים שלא היה להם שום קשר מחוץ לגדרות מחננו, והמוסיקה הזו חיברה אותם אל הרחוב. האוזן התרגלה לצלילים האלה. אח''כ כבר נשרו המילים מן המקורות והם התחילו להאזין ל"אורגינל" שלא שייך לנו, ומכאן המדרון תלול.., המוסיקה הזו פשוט שברה את המחיצה בין הצבור החרדי לרחוב, וחלליה, לדאבון לב, רבים !
כיצד זה מסיר את המחיצה ?
בעבר, כאשר בחור נכנס לחנות קלטות ודיסקים, היה פער ברור בין קודש לחול. מה שהיה שלנו היה יהודי, היום ההבדלה נשברה. ישנן מנגינות שנלקחות מהמקומות הגרועים ביותר, ממקור הטומאה. במוסקבה, למשל, פגשתי בעל תשובה שעבד בקונסוליה האמריקנית. הוא תמה על שיר מסוים שחדר לצבור החרדי, לשמחותיו. "זה הרי שיר של להקה נאצית" ! ! ! הצלילים בהתאם וזה מחדיר את הרפש לנפש.
בכל זאת, הרי גם בדורות הקודמים היו גדולי תורה ואדמורים שלקחו שירים מהגויים ?
נכון. אנחנו לא במדרגה כזו שיכולים לזהות נקודות טובות בשירים שלהם. אבל לא צריך אוזן מוסיקלית במיוחד, כדי לזהות מנגינות של פריקת עול. שיר כזה מניע את הגוף ומרקיד את האדם, באופן שזר וצורם לבני תורה. כאשר שיר הוא מהיכל הנשמות שלנו, זה מניע את הגוף בתנועות דבקות עדינות של בית המדרש. אנשים עוצמים עינים, רואים שזה התעלות. בחתונות למשל, כאשר השיר הוא זר, לא משלנו, גם אם מלותיו הם פסוקים, אתה רואה שכל המבוגרים נעלמים מהמעגל. אי אפשר להשתתף בזה, וזה אומר הכל. הכל מוחצן, זר. זו רקידה של רגלים של העוויות, לא רקידה של הלב. רואים שזה בא מבחוץ, לא מבית המדרש - ולכן חייבים לדחות את זה על הסף. לא לתת לזה דריסת רגל במחוזותינו.
האם רק המוסיקה עצמה משפיעה ?
לא ! כל מה שמסביב. אתה יכול לראות כיצד מתפתחת הערכה למה שמכונה ''כוכבי זמר'', גם אם צריך להזהר מהכללה. זו הערכה למשהו שבא מחוץ לכותלי בית המדרש וזה עצמו חמור מאוד. על אחת כמה וכמה כאשר ההערכה להם מבוססת על משהו לא חיובי. לדאבון לב מתפתחת ''אלילות'', וצעירי הצאן שאין להם את החיסון הראוי מנסים לחקות את אותן דמויות ואת התנהגותן. לעיתים ישנם מאזינים במופעים שמתנהגים באופן נורא, מאבדים את צביונם מרוב פראות, כמו שקורה בהופעות של הפרועים שבזמרי האומות. את התופעה הזו חייבים לעצור. זה ממש נהיה ככל הגויים, גם אם יש שמנסים להלביש לזה כיפה. אחר כך אתה רואה את זה על הבחורים. העקבות נטבעות בנפשם. רואים את זה בקצב ההליכה שלהם, בשירה שלהם : אם זהו שיר שאי אפשר לחבוט על השולחן במקצב רועש, השיר אינו נקלט. שכחו את השירה, את מנגינות הלב. הגוף נהיה דיגיטלי, לא רוחני.
ומה דעתך לגבי הופעות של ילדים במסגרת מקהלות?
פעם בא אלי אבא אחד והציג בפני את בנו ''בעל קול אדיר'', ששר במסגרת כזו. כשראיתי את הילד, לא הפסקתי להתפלל שהילד הזה לא ינזק חלילה. חשתי שאחרי תקופה של שירה, הוא זקוק לניסים...
מה זה גורם ?
על במה אי אפשר לשיר כמו אערלאכער איד. הילדים ששרים, בהכרח מחקים את אותם המכונים כוכבי זמר. גם כשמסתיימת השירה, אתה רואה ילדים נפוחים מגאוה, וזה מלווה אותם לאורך כל היומיום. במה הוא מתגאה ? גאוה תמיד פסולה, אבל זו גאוה מדבר פסול. בעיקר אתה רואה ילד שמתרגל לתפקד למען תגובות חיצוניות, בשביל מחיאות כפים, למען מחמאות, בשביל חיזוקיים מידיים. ואז, כשמתחלף הקול, הנער נשאר בחלל ריק. עולמו הרוחני נחסר בגלל זה, ואפילו מהתהילה המדומה לא נשאר לו מאום וזו פשוט סכנה נפשית, לא רק רוחנית.
ר' אביש, מה זו בעיניך מוסיקה יהודית?
מוסיקה יהודית זה דבר שמעורר את הנשמה ולא את הגוף. אפילו שירים שמחים, צריכים להתאים להגדרה הזו, ויש רבים כאלה. אני מנסה לדמיין לעצמי את הניגון בבית המקדש, עד כמה שאני מסוגל במדרגתי. תאר לך אדם שעטוף בחרדה, כי הוא צריך להביא קורבן חטאת. הוא בא למקדש ויודע שצריך לעשות תשובה. הוא שומע את שירת הלוויים וזה נוגע בעצב רגיש. זה חודר לנשמה, מעורר אותו. הוא מתחיל לבכות, להתעורר, לחזור... אח''כ השחיטה, תשובה, כפרה. ואז מגיע לאוזניו קול שיר שמח. נפשו מתרוננת על כך שהתכפר לו, על שזכה לעשות תשובה. המנגינה עוזרת לו להפעים את הרגשות הרוחניים הנכונים. אנחנו לא במדרגה זו, אבל כשאדם שר ועוצם את עיניו ומכוון למילים, הוא חש בגעגוע, בערגה. כך הוא מעורר את עצמו. מרגישים את זה, אם רק המנגינה לא זרה ומפריעה, ואם חושבים ומכוונים... זו צריכה להיות התחושה, כמו של שליח צבור, כמו. אדם שעובר לפני התיבה.
הובא ב"יתד נאמן"
שלושה קטעי וידאו של שמחה יהודית אמיתית מרוממת מקרב ומחזקת עם החזן אביש ברודט
ניתן להגדיל את מסך הצפיה למסך מלא על ידי לחיצה עם העכבר פעמיים במרכז מסך הצפיה!
לצפיה ברב החזן אביש ברודט בביצוע המיוחד ממצעד הענוה בטדי טוב באב תשס"ו (2006). לחץ כאן
לשמחה יהודית אמיתי הכנסת ספר התורה עם הרב אמנון יצחק שליט"א בארה"ב בבובוב לחץ כאן
לקטע השלישי שירת חסדי ה' כי לא תמו ואבינו מלכנו עם החזן אביש בראדט בית המדרש דחסידי בובוב ארה"ב לחץ כאן
הקטע השני והשלישי הנ"ל נלקחו ממעמד ההודאה של הכנסת ספר התורה לכבוד הצלתו של הילד אליה יואב משנת 2002/2003, להיכל הענק בבית המדרש דחסידי בובוב, אגב באותו מעמד עלו לבמה 30 אברכים חדשים שננכסו לבית המדרש של הרב בכרך במונסי ניורק כל 30 האברכים הם תוצאה של הרצאה אחת בברקולין קולג' של הרב אמנון יצחק. שימו לב איזו שמחה יהודית אמיתית בקדושה עילאית ומרוממת לב עם החזן אביש ברודט.
כעת לשלושה קבצי הורדה לנגנים או דיסקים בmp3 מהשירים שראיתם בוידאו למעלה
להורדת קובץ mp3 לנגנים או לרכב של הרב אביש ברודט בצוע המיוחד ומרגש במצעד הענוה בטדי. לחץ כאן
להורדת קובץ mp3 של השיר חסדי ה' כי לא תמו ופתח שערי שמים של הרב חזן אביש ברודט מתוך מעמד יכירו וידעו. לחץ כאן
להורדת קובץ mp3 של שמחה יהודית אמיתית במעמד ההודאה יכירו וידעו. לחץ כאן
שימו לב, כדי להוריד שיר כלשהוא בmp3, יש לעמוד עם לחצן העכבר הימני מעל המילה 'לחץ כאן' ולאחר שיפתח תפריט, יש לבחור בשמירת יעד בשם, ולאחר מכן ללחוץ לאישור (או שמור)
לחילופין ניתן לפתוח את קובץ המדיה בצורה רגילה בנגן המדיה ואחר בתפריט קובץ ללחוץ שמירה בשם ולבחור את הספריה אליה ישמר הקובץ
בבית המדרש דחסידי בובוב מונסי ארה"ב
תגיות: שירים מוזיקה. כשר,זמר, הרב חזן אביש ברודט, בראדט, יכירו וידעו זמרים, חסידי, מוזיקה, שירים להורדה, טדי, בובוב, מונסי, הרב אמנון יצחק שליט"א, אליה יואב, נס מצולם.
|